פסק-דין בתיק תא"מ 8285-04-09

אקדמות מילין

1.         התובע תושב כפר יפיע והיה, במועדים הרלוונטיים לתובענה, הבעלים של רכב משא סגור מסוג רנו קנגו, מ.ר. - 11-631-35. (להלן: "הרכב").

2.         בתחילת חודש מרץ 2008 או בסמוך לכך, התקשרו הצדדים בחוזה ביטוח (להלן: "החוזה"), כהגדרתו בסעיף 1 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 .(להלן: "החוק").

3.         הנתבעת הוציאה פוליסה המפרטת את זכויות הצדדים וחיוביהם (להלן: "הפוליסה"). המדובר בפוליסה לביטוח הרכב, בביטוח מקיף (מס' 2030251917-08). תקופת הביטוח היתה, מיום 21.2.2008 ועד ליום 31.1.2009 (חצות). דמי הביטוח המוסכמים ולאחר הנחה, היו סך של 3,900 ש"ח. לפי הפוליסה, ישולמו דמי הביטוח בשמונה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 5.4.2008, דרך חיוב חשבון התובע המתנהל בבנק הפועלים - סניף מגדל העמק. (להלן: "החשבון").

4.         דמי הביטוח לא שולמו במועדם. סוכן הביטוח מר סלים בשאראת (להלן: "סוכן הביטוח") פנה לתובע בדרישה לשלמם בהתאם למוסכם בחוזה. לאחר מכן, התייצב שליח מטעם התובע במשרד סוכן הביטוח, ומסר לסוכן הביטוח שלושה שיקים: הראשון, ע"ס 1,000 ש"ח, משוך על בנק דיסקונט - סניף מגדל העמק וזמן פרעונו 15.9.2008 (להלן: "השיק הראשון"); השני, ע"ס 1,000 ש"ח, וזמן פרעונו - 15.11.2008 (להלן: "השיק השני"); והשלישי, ע"ס 900 ש"ח, וזמן פרעונו  - 15.12.2008 (להלן: "השיק השלישי"). התובע, אינו מושך השיקים.  (ביחד להלן: "השיקים").

5.         הנתבעת, שאוחזת בשיקים דנן, הציגה, במועד, את השיק הראשון לפרעון בבנק הנמשך, והבנק פרעו.

6.         ביום 17.9.2008, אירעה תאונת דרכים, בה היה מעורב הרכב, שהיה נהוג על-ידי התובע. (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה, ניזוק הרכב קשות. מר כמיל מרזוק, שמאי ומעריך נזקים (להלן: "השמאי"), בדק (ביום 23.9.2008) את הרכב וערך (ביום 16.10.2008) חוות-דעת בכתב. (להלן: "חוות-הדעת).

7.         השמאי קבע בחוות-הדעת, כי בתאונה ניזוק הרכב בחלקו הקדמי. הנזק הגולמי שנגרם לרכב (כולל מע"מ) מגיע לסך של 23,933 ש"ח, שמהווה 76% מערך הרכב. הרכב אינו בר-תיקון, והוא הוכרז כאובדן כללי.

8.         ביום 10.11.2008, שלח ב"כ התובע לנתבעת מכתב דרישה לפיצוי התובע על נזקי הרכוש אשר נגרמו לו כתוצאה מהתאונה. (להלן: "מכתב הדרישה"). לא היה מענה למכתב הדרישה.

טענות התובע

9.         התובע טוען, כי בסוף חודש יולי 2008, התקשרה אליו פקידה ממשרד סוכן הביטוח והודיעה לו, כי הבנק לא כיבד את הוראתו לחיוב החשבון, ועל-כן, נוצר פיגור בתשלום דמי הביטוח. בסמוך לכך, הוא הסדיר את תשלום דמי הביטוח, לפי המוסכם בחוזה. שליח מטעמו, מסר לסוכן הביטוח את השיקים. וכן, סוכם עם סוכן הביטוח, כי התובע ישלם את יתרת דמי הביטוח בסך של 1,000 ש"ח עד לסוף חודש אוקטובר 2008.

10.       התאונה הינה מקרה ביטוח ומכוסה על-ידי החוזה. הנתבעת מסרבת לשלם לו את תגמולי הביטוח בהתאם לחוזה. בהתנהגותה זו, היא מפרה את החוזה והוראות החוק.

11.       התובע טוען, כי הנתבעת נושאת באחריות לפצותו על מלוא נזקיו שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה, והכל בהתאם לחוזה ,הפוליסה והוראות החוק. הוא תובע פיצוי, בפרטי נזק אלה:

            א.        נזק לרכב, לפי חוות-הדעת -                         28,350 ש"ח

            ב.         שכ"ט שמאי -                                     1,675 ש"ח

            ג.         הפסד השתכרות והוצאות נסיעה - 3,000 ש"ח

                                                                                    ======

                        סה"כ -                                                33,025 ש"ח.

טענות הנתבעת